מה הקשר בין חג סוכות, חקלאות והטבע?

בשנה שעברה לא יכולנו לחגוג אותו בגלל הקורונה, וזה היה עצוב ☹

יותר משאר החגים- סוכות הוא תמיד שמח יותר עבורי. בחגים השונים אנחנו לא תמיד נפגשים עם כל המשפחה המורחבת, אבל בסוכות זה ברור וידוע לכולם שנתראה בסוכה.
אז השנה אני אקסטרא מתרגשת לראות משפחה שלא ראיתי יותר מדיי זמן. 

רגע לפני החג, רצינו לשתף אתכם עם כמה עובדות בקשר לסוכות:

מנהגי חג הסוכות:

– בחג הסוכות מקובל להביא לסוכה את ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה.
לכל אחד מארבעת המינים משמעות משל עצמו, ולאורך השנים ניתנו משמעויות רבות לכל אחד מהם ולשילוב של ארבעתם ביחד.
“ויעשו כולם אגודה אחת”
זאת אומרת, השילוב של ארבעת המינים מסמל את כל עם ישראל, השונים בתכליתם האחד מהשני, ועם זאת- כולם באותה קבוצה.

– בסוכות מקובל להזמין לסוכה את כל המשפחה ויותר מכך- כדי להגדיל את השמחה והחגיגה, מזמינים את כל הנצרכים והנזקקים וחולקים איתם את היבול שנאסף.

חקלאות ותוצרת חקלאית:

– חג הסוכות נקרא גם “חג האסיף”, מאחר שבסוכות אוספים את כל היבול והתבואה מהשנה האחרונה.  בחג זה אנחנו גם מודים על כל מה שקיבלנו ומתפללים לשנה גשומה כדי שבשנה הבאה נוכל לאסוף שוב את התבואה. 

– עץ האתרוג נחשב עץ קשה לגידול שדורש הרבה השקעה וטיפול על מנת לקבל אתרוג שניתן יהיה לברך עליו בסוכות. עם זאת, במדינת ישראל ישנם פרדסים רבים לגידול אתרוגים, והיא מייצאת אתרוגים לכל העולם! 

– חג סוכות הוא אחד משלושת הרגלים ולמעשה האחרון שבהם, שמסמל את סוף השנה החקלאית. 

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו כאן, הוא נושא חשוב וקרוב לליבי ואני מאמינה שגם לליבכם:
הטבע הוא שלנו ובשבילנו, להנות ממנו ולבלות בו. אבל לפעמים אנחנו גם קצת פוגעים בו. בסוכות באופן ספציפי, נגרם נזק רב לשיחי ההדס, עצי הערבה ועצי התמר המצוי, שבכולם משתמשים להקמת הסוכה או לקישוט שלה בדברים שונים לפי מנהגי החג.
כבר יש שלטי אזהרה באיזורים שבהם הם גדלים כדי שלא יפגעו בהם, וחלקם כבר מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה.
אז בואו נשמור עליהם כדי שגם הילדים שלנו יוכלו להנות מהם ☺

באתר של רשות הטבע והגנים מסבירים בדיוק איך להימנע מפגיעה בהם-  https://www.parks.org.il/activities/

שיהיה לנו חג שמח!